"קחי אותי אתך להצגה", ביקש הנער המתבגר מאמו, "אני רוצה לראות את ההצגה הזאת."
"אקח אותך", אמרה אימו, "אם תחדל להתעקש, ותסכים להחליף גרביים, כך אי אפשר לשבת לידך."
בזמן ההצגה חשה האם בריח חריף ומוכר. "הבטחת שתחליף גרביים?!" – נזפה בבנה, הוא הוציא את הגרביים המלוכלכים מכיסו, וקרא: "ידעתי שלא תאמיני לי…"
אם רוצים להשתנות, אי אפשר להביא את ההרגלים המבאישים – הלא-טובים שלנו איתנו, אל ההתחלה החדשה והיפה.
צריך לזרוק את ההרגלים הגרועים, ולהתחיל מהשורש התחלה חדשה.
ואיך מתחילים 'מהשורש'?
משנים את דפוסי החשיבה!
המחשבה תופסת אצל האדם משקל מאד גדול בקביעת חשיבותו של דבר וערכו.
המחשבה היא המקור לכוח השינוי שבתוכנו.
זה אותו סטייק, אבל…
כדי להמחיש לעצמנו את משקלה של המחשבה, נביט במספר דוגמאות:
לאדם שחובב בשר ניתן לטעום חתיכת סטייק הגונה, ונספר לו שאת הסטייק הזה בישל מאסטר שף ידוע ממסעדת גורמה מאד 'נחשבת'. לאחר שיסיים אותו חובב-בשר את טיפולו בסטייק, נשאל אותו האם ערב האוכל לחיכו. בתשעים ותשעה אחוז של וודאות נוכל לצפות, שהוא ישבח בהתפעלות את טעם הסטייק ואת השף הידוע שהכין, ואותנו שכיבדנו אותו במזון המעולה הזה.
מה תהא תגובתו של אותו אדם, אם ייאמר לו, מיד בסיימו ליהנות מהמנה: "זה עתה אכלת סטייק, שבשרו נלקח (וסליחה על הברוטליות) מפגר של כלב מת…"?
מן הסתם, יחול שינוי דרסטי בהרגשתו כלפי הסטייק, כלפי השף המהולל שהכינו, וכלפינו – שהגשנו לו את מנת הסטייק המפתה. את מקומם של שביעות הרצון וההערכה לסטייל יתפסו, מן הסתם, תחושת בחילה איומה ורצון להקיא.
מדוע?
והרי רק רגע קטן לפני כן הוא טען שנהנה ביותר, ושהיה מאד מרוצה מהמאכל?! שום שינוי לא חל, הרי, במציאות העכשווית, אז מה קורה כאן?!
נכון, לא חל שינוי במציאות, אבל כן חל שינוי בראשו של האדם. ומכאן המהפך הדרמטי.
*
מומחי הפסיכולוגיה מודעים לעובדה, שאם נרצה לגרום לאדם ליהנות מיין מסוים, שטיבו ואיכותו לא מי-יודע-מה, כדאי להעביר בהיחבא את היין לבקבוק של יין יקר ומאד איכותי. הנאתו של האדם השותה תהיה גדולה הרבה יותר, אם יחשוב שהוא לוגם יין-מותג יקר. גם במקרה זה לא יהיה שינוי במציאות, אין שינוי בעצמותו של היין, רק במחשבתו של השותה.
*
בארה"ב נמכרה קווצת שיער בסכום של 18,300 $!
לקונה, שהיה מן הסתם אמיד מאד, לא היתה תעודת אי-שפיות רשמית.
איך זה אפוא הסכים לבזבז הון תועפות כזה על מעט שיער, שאין ממנו כל תועלת ממשית?
זאת הייתה קווצת שיער של הזמר הנודע אלוויס פרסלי, שעל פי בית המכירות נגזזה מראשו בעת שהתגייס לצבא האמריקאי.
מדוע אדם יהיה מוכן לשלם סכום כזה בעבור קווצת שער? אבל כשמדובר באדם מפורסם שהינו מוערך על ידי אותו קונה אותה קווצת שיער חסרת משמעות מקבלת ערך אחר לגמרי במחשבתו של אדם, שמעריץ את הזמר בכל ליבו, יש משמעות רבה לעובדה שאין זה סתם תלתל שיער פשוט, אלו שערות של… והנתון הזה גורם מהפכה בכל מערך הנתונים שבראש. האדם מוכן בעטיו להשקיע הון תועפות בכמה שערות חסרות תועלת.
אותו חפץ בדיוק קיבל משמעות שונה לגמרי, בעקבות הבדל במחשבה.
*
הדוגמא האחרונה מגיעה אלינו מעולם האמנות. עבור תמונה מקורית של צייר מפורסם יהיו אנשים מוכנים לשלם הון תועפות, אך על תמונת חיקוי שזהה לחלוטין לתמונה המקורית – לא ישלמו גם רבע או שמינית מחיר.
תחשבו על זה רגע ברצינות – הייתם קונים בד-ציור ריק כתמונה לתלות בסלון?
יש תמונה כזו, שמן הסתם לא תוכלו להרשות לעצמכם לקנות משום מחירה הגבוה. לתמונה הזאת יש שם, היא נקראת : "אלף שעות של בהייה" של טום פרידמן.
האמן פשוט בהה, במשך חמש שנים – משנת 1992 עד 1997 – במשך אלף שעות, על קטע גדול של בד ציור ריק… ועל כן הבד הריק הוא עכשיו יצירת אמנות.
נודה שהדבר מקורי, אך 'ערכה' של היצירה הוא רק במחשבתם של אנשים מסוימים.
לסיכום: אנו קובעים לעצמנו את הכול – גם כאב וגם הנאה – ע"י מחשבתנו. אם נשנה את ההסתכלות שלנו על כאב, אם נבין שזה לטובתנו – הכאב יהיה פחות כואב. אם נבין בזמנים של קשיים, שהקושי הוא לא מקרי ולא סתמי, אלא יש לו מטרה חשובה – הקושי אולי לא ייעלם מחיינו אבל הוא יהפוך מקושי מייסר לאתגר מדרבן.
הבה נתחיל לשנות את המחשבה שלנו!
