הדשא של השכנה

לכל אחת יש את המקום בליבה שמרגיש לה חסר, לכל אחת ישנה נקודה שבה הייתה רוצה יותר. האחת, רוצה בגדים יפים יותר, השניה, רוצה בעל והשלישית, מייחלת למתנה ששמה "ילד". כל אחת בגילה, בתחומה, במקומה הייתה רוצה משהו – קצת כמו שיש לשכנה ממול.

ובאמת, איך אפשר להעיז לומר לרווקה בת 36 לשמוח בחתונתה של בת דודתה בת ה-18 ??איך נוכל לצפות מבחורה שקשה לה "לסגור את החודש" לשמוח ולפרגן לשניה שההורים שלה קנו לה בית ואוטו חדש? כיצד נוכל לבקש ממישהי לא לקנא בעגלה שיש לחברתה, שבתוך העגלה שלה יש את חלום חייה?! אף אחת לא רוצה לקנא.

הקנאה מוציאה את האדם מהעולם, הקנאה מקשה על האדם להסתכל על החיובי של חייו ולכן מוציאה אותו מהעולם, מעולמו שלו. שָׁ כֵ ן שכל הזמן מסתכל על האחר ורוצה את הדשא של השני. הרב יגאל כהן שיאריך ימים בטוב ובנעימים מלמד שיטה כיצד ניתן לשמוח בשביל האחר, מראה עד כמה כיף להיות יהודי, עד כמה התורה נותנת את כל הכלים הכי מוצלחים עבור חיים מאושרים.

כל הפסיכולו־ גיה שבעולם תנסה לשכנע לא לקנא באחר, אך הסיכוי שיצליחו בכך שואף לאפס. הרי כל אחד ואחד מאיתנו הוא בן ובת של הקב"ה, בן יחידי לאבא שבשמיים. הקב"ה אוהב כל אחד מאיתנו אהבה אמיתית שאין לתאר ואין לשער, נאסוף את כל האהבה שכל האמהות בעולם אוהבות את הילדים שלהם ועוד לא הגענו לקצה אהבתו של בורא העולם לפחות שבפחותים בעם ישראל. אז מה איתנו? אף אחד מאיתנו הוא אינו "הפחות שבפחותים".

נבין כי השכנה שלנו היא בת לבורא עולם, הבת דודה שהתחתנה הרגע היא בת אהובה של מלך מלכי המלכים. הוא שמח שהיא שמחה, הוא נותן לה ממה שמגיע לה, וזה לא מחסיר ממך מאומה. יש לבורא עולם את כל היקום לתת לך.. אף אחד לא יגרע ממה שאת צריכה לקבל. הרב מלמד אותנו לשמוח בשביל האחר על ידי כך שנבין כי הקב"ה שמח שטוב לאחר. כשחברה שלך הצליחה במבחן והיא שמחה, ה' שמח יחד איתה, היא הבת שלו.

זו הצלחה של כולנו יחד כי אנו עֲ רֵ בִ ים זה לזה. ברגע שהשכן קנה אוטו – תשמח, זה לא על חשבונך. ומעבר לכך, הוא בן של הקב"ה, זה צריך לשמח אותנו שטוב לאחים שלנו. ברגע שנחיה כך, בהסתכלות דרך עין טובה – כך הקב"ה יסתכל עלינו, בעין טובה. נדיבה. מפרגנת. חשוב מאוד, שבבית לא ישמעו מילות ורגשי קנאה לסובבים. ברגע שהילדים גדלים בבית שכל הזמן מסתכלים מה השכן קנה ואיך השכנה ההיא חיתנה 5 ילדים, ואיך ההיא נראית אחרי לידה וכדומה… הם יגדלו להיות כאלו, מסתכלים על הדשא של השני ולא מרוצים מחלקם שהקב"ה בכבודו ובעצמו נתן להם במתנת חינם.

פחות נעים לחיות בחברתם של מתלוננים ומקנאים בזולת. כל אחד בכל מקום שהוא בחייו יכול לאט לאט לעבוד על המידה הזו, מתחילים בהבנה שזה לא בריא ולא טוב, לאחר מכן מאמנים את 'שרירי' המחשבה לחשוב טוב, לראות טוב, לשמוח בשביל האחר. להכניס לראש שהקב"ה שמח שאתה שמח, אז גם אם השני שמח זה משרת את המטרה, לשמח את אבא שלנו.

מה יותר טוב מזה? אז גם אם הדשא של השכנה באמת ירוק יותר – תשמחי בשבילה, זה משרת את המטרה שלשמה באנו, זה טוב גם עבורך, מתרגל אותך להסתכל בעין טובה, לדבר ולהשרות בבית אוירה טובה ומפרגנת. כך אנו גם יותר שלוות ושמחות במה שיש, וגם מגדלות ילדים למידות הרבה יותר נעלות.