"שְׁאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה" (ישעיה מ, כו) – צועק הנביא ישעיה – תסתכלו על השמש, תסתכלו על הירח, תתבוננו איזה סיבוב מדהים הם עושים – מי מחזיק את כדור הארץ? מי מחזיק את השמש והירח? על זה כתוב (איוב כו, ז): "תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה" – אתה רוצה לראות את בורא עולם? פשוט תסתכל על השמש ותחשוב – "מי מחזיק את השמש שלא תיפול?!" – הרי אם השמש מתרחקת מאיתנו במעט, אנחנו ח"ו קופאים יחד עם המים! ואם היא מתקרבת אלינו מעט, ח"ו אין עולם – הכל מתאדה ונשרף במקום! – 15 מיליון מעלות צלזיוס במרכז השמש!
כדור הארץ, הוא המקום היחיד ביקום שיש בו בני אדם, הוא עומד במקום המדויק ביותר! כבר 5777 שנה שהשמש עומדת בדיוק במקום הנכון והמדויק. יש לנו קיץ, חורף, סתיו, אביב – ארבעת עונות השנה – בורא עולם סידר לנו שנה שלימה כדי שנוכל להנות מהכול! מי ברא את המערכת המדהימה הזו? השמש… הירח והכוכבים… היה איזה יהודי נחמד שאמר לי: "זה הגרוויטציה" אמרתי לו: "תגיד לי – מי עשה את הגרוויטציה הזאת???"
ישנם רבנים שמביאים כל מיני מאמרים וכתבות של מדענים. אבל האמת, שלא צריך להיות מדען בשביל זה. אני לא צריך להביא סידרה של מדענים, כדי שיוכיחו לכם שיש בורא לעולם – כמו שאדם לא צריך לנסות להוכיח איך שקוראים לו. עולם מקרטון 'סיר אייזיק ניוטון' – מדען מלומד עצום שגילה את כוח המשיכה של כדור הארץ ועוד כמה תגליות – התחיל להיות 'חרדי' בעולם שלהם, הוא היה מאמין בבורא. באחד המקומות הוא כתב: "אנו יכולים להשתחוות ולהעריץ את בורא העולם, ובזה כלולה התועלת הגדולה ביותר של מחקר הטבע". באחד הימים הגיע לביתו אורח לשוחח עימו אודות התפתחויות שונות בעולם המדע. כשהאורח נכנס הוא נפעם מן המחזה שנתגלה לנגד עיניו בסלון ביתו של ניוטון. שם בסלון, על השולחן שניצב בצד החדר, עמד לראווה דגם של מערכת השמש. במרכז היתה דוגמת השמש, וסביבה נע על ציר כדור קטן יותר שנראה כמו כדור הארץ, ומכרכרת סביב כדור הארץ היתה דמות קטנה ולבנה שנראית כמו ירח. "
איזה יופי, זה ממש מדהים! הרי זו אומנות של ממש" – הסביר האורח את התפעלותו – "מעולם לא ראיתי דגם כל כך מוצלח של מערכת השמש! ראה כיצד הירח מסתובב סביב כדור הארץ בצורה מדוייקת, ובכל פרט הוא ממחיש את התנהגות גופי השמים – העתק נאמן למקור!" אחרי דקות ארוכות של התבוננות, שאל האורח את ניוטון: "כמה זמן לקח לך לבנות את זה?" כלאחר יד אמר לו ניוטון: "מה פתאום, אני לא בניתי את זה, ולא הבאתיו לביתי. ומעשה שהיה כך היה" – הוא המשיך והסביר – "עברה רוח סערה בחצר שלפני ביתי, בסופות של החורף דאשתקד, והרי שם אני זורק את כל הפסולת מן הניסויים המדעיים שלי.
הרוח נשבה בחזקה והעיפה את כל מה שזרקתי כמו ילד קטן שמשחק בצעצועים. הברזלים הדקים הסתובבו האחד סביב השני, נוצר קפיץ, נתחבר כדור, והרי נוצר איכשהו הדגם שלפניך. כשראיתי את זאת, מיהרתי להכניס את הגרוטאה לביתי, וזהו הסיפור של יצירת הדגם שכאן" – סיים ניוטון את ההסבר הפשוט והמסתבר… האורח הביט נדהם בפניו של ניוטון. הוא ציפה לראות את המדען מתפוצץ מצחוק, או לפחות קורץ בעינו – ואפילו חיוך קטן לא נראה על פניו! – השתגעת ??? אמר לו ניוטון: "שוטה שבעולם, מקרטון אתה אומר שלא הגיוני שהוא נוצר מפיצוץ, ואת הדבר האמיתי אתה מאמין שנברא מפיצוץ???" – מה לדעתך מורכב יותר, הדוגמא או המקורי – מערכת השמש עצמה, או חיקוי פשוט וזול? כיצד אינך מאמין באלקים, ואתה חושב שהיקום המורכב כל כך בא מאיזה פיצוץ בלי שום אינטליגנציה מכוונת, בזמן שעל צעצוע מקרטון אתה מסרב להאמין שהוא נוצר מעצמו?
