אדם שעבר תאונת דרכים, וניצל בנס האם צריך לברך שעשה לי נס במקום הזה בכל פעם שעובר באותו מקום?

לדעת הרבה מהפוסקים אינו מברך אלא על נס שיוצא מגדר הטבע, כגון שהיה הולך במדבר והיה צמא מאוד ונברא לו מעין, ולכן במקרה הנ"ל יש לברר האם ע"פ הטבע יש דרך להינצל בתאונה כזו, ובאם כן אין לברך. וגם בנס שהוא יוצא מגדר הטבע אין מברך אלא אחת לשלושים יום.

[דוגמא לדין זה אם ניצל ע"י כריות האויר שברכב או שהפגיעה הייתה בזוית שהחלישה את עוצמתה אף שבוודאי זה נס גדול מה' יתברך, מכל מקום אין זה יוצא מגדר הטבע. לעומת זאת באופן שהרכב התרסק כולו וע"פ הטבע היה צריך ח"ו גם הוא להתרסק ואין הסבר הגיוני מדוע זה לא קרה באופן כזה יש לברך וכנ"ל. ודין זה מבואר בשו"ע סי' ריח סעיף ד ושם סעיף ט, ובחזו"ע ברכות עמ' שלח. ולגבי ברכת הגומל, לדעת מרן בשו"ע סי' ריט סעיף ט אין לברך אלא על ד' דברים הנזכרים בגמ' מחמת הספק ע"ש ולכן אם לא נסע שיעור זמן של 72 דקות אין לברך, ועי' במשנ"ב שם ס"ק לא]