רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, בעל ה"חפץ חיים" – מעבר לעובדה, שהיה נזהר מאוד ממה שיוצא מפיו, כך נזהר היה מאוד בכשרות מזונו שיהיה בתכלית ההידור וללא שום פקפוק חלילה.
דבר מאכל שנזקקו לשאול לגביו שאלה הלכתית, דבר שהורה בו חכם – על אף שהתירו, החמיר רבינו ולא היה אוכלו. בשנה האחרונה לחייו מפאת זקנותו כבר לא יכול היה הצדיק לשרת את עצמו ! )שכן רבינו זכה להאריך ימים ונפטר בהיותו כבן 94 שנים(
משום כך תלמידים מבני הישיבה ביקשו לסייע לצדיק ולפיכך היו שוהים תדיר בביתו ומשרתים את רבם הצדיק והדגול.
פעם אחת אירע, שהגישו לפניו מרק עוף. נטל ה'חפץ חיים' את הכף, אך בטרם נגעה בשפתיו שאל פתאום: "אמרו נא לי, האם המרק כשר?"…
השתוממו בני הבית למשמע השאלה הבלתי צפויה.
"מה פירוש?" תמהו הנוכחים, "הרבנית בעצמה הכינה את המרק"!.
אולם הצדיק נותר בשלו, תשובה זו לא סיפקה אותו, והוא נמנע מלטעום מן המרק ושוב חזר על שאלתו: "האם בטוחים אתם, שהמרק כשר"?
מכיוון שראו, כי רבינו מתעקש, לא נותרה להם ברירה ופנו הנוכחים לשאול את פי הרבנית, האם המרק כשר. "זו הפעם הראשונה שמציגים בפניי שאלה שכזו!"
התפלאה הרבנית עד מאוד, אולם בהכירה את בעלה הצדיק החליטה בכל זאת לערוך חקירה ודרישה בעניין המרק.
למרבה הפלא, התברר, כי אכן המשרתת טעתה! שני עופות היו בבית, האחד – כשר למהדרין ואילו בעוף השני התעוררה שאלה בדבר כשרותו. העוף נשלח אל אחד הרבנים פוסקי הוראה, שבדק אותו והכשירו.
כהרגלה, בשל העובדה, כי רבינו החמיר בדבר, הורתה הרבנית למשרתת להשתמש עבור רבינו רק באותו העוף, שלא התעוררה עליו שום שאלה הלכתית, ואילו המשרתת החליפה בטעות את היוצרות ובישלה את העוף, שהתעוררה לגביו השאלה – והרבנית הכינה ממנו את המרק.
ה"חפץ חיים" בגודל מעלתו ושמירתו הרגיש בדבר, וכמובן סייעו לו מן השמים, לבל ייכשל בדבר שהחמיר בו!
(פניני עין חמד)
