הקב"ה אוהב אותנו, כל המתנות והסוכריות שה' יתברך נותן לנו בכל עת, הכל זה רק מאהבתו הגדולה שהוא אוהב אותנו. רבונו של עולם רק אוהב אותנו. אבא שבשמים רוצה לעשות לנו את הדברים שיעשו לנו הכי טוב בחיים. אם יהודי מפקפק בהנהגת ה' יתברך איתו, סימן שהוא לא מכיר את אבא שבשמים, סימן שהוא לא ניסה אף פעם לראות את הדברים הטובים שקורים איתו בחיים.
"תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה" (שיר השירים ג, י) – החיים שלנו מלאים באהבה גדולה מבורא עולם, "תוכו" רצוף אהבה, תוכו של כל אחד אחד מישראל מלא אהבה אין סופית מבורא עולם. תתבונן עמוק בחיים שלך פנימה, תראה איך כולך רצוף אהבה, רצוף חסדים בלי סוף. ועל זה אומר בורא עולם: "למה? למה אתה לא אומר לי תודה? גם על הסטירות, גם על מה שנראה לך מבחוץ כחוסר אהבה, גם על זה תגיד לי תודה, כי גדולה האהבה שאני אוהב אותך עד בלי די, אתה בן יקר שלי ואני דואג לך, רק אני יודע מה באמת הכי טוב בשבילך, כל מה שעובר עליך זה ממני, והכל זה חסד ורחמים. רק תכיר לי טובה, בשבילך תגיד לי: תודה רבה".
יש לי איזה חבר ירושלמי שאני מכיר כבר הרבה שנים, כעת הוא לומד אצל הרב שלום ארוש, הוא חסיד ברסלב. אני זוכר שהיתה לו מרצדס אדומה. פעם ראשונה שראיתי אותו ברכב – צחקתי. אני רואה חסיד ברסלב חמוד כזה נוסע במרצדס קבריולט אדומה, לא מתאים לפרצוף שלו. יום אחד הוא מספר לי: "בשעה טובה ומוצלחת התחתנתי, הרבה שנים חיכיתי, אבל ברוך ה' מצאתי את הזיווג שלי. זמן קצר לאחר החתונה אשתי אומרת לי: מה זה הרכב הזה? הוא לא מתאים לך בכלל. תחליף אותו". זכרתי מה שאמרו חז"ל (בבא מציעא נט) שבענייני העולם הזה צריך לשמוע בקול האישה.
באותו יום שמתי על הרכב שלט "למכירה". בא לי איזה ערבי ירושלמי. "תן גז, אני רוצה לבדוק את הרכב" – הוא אומר לי. כך עשיתי. כשעצרתי הוא אמר לי: "אתה לא יודע לתת גז. תן לי רגע". נתתי לו. הוא נכנס לרכב, נתן גז, וברח עם הרכב". "באותו רגע הרמתי את הידיים לשמים" – מספר לי אותו חסיד – "אמרתי: תודה רבה רבונו של עולם! תודה רבה שגנבו לי את האוטו, ותודה רבה על האוטו שנתת לי עד עכשיו. הייתי מלא סיפוק. אחרי כשבוע מתקשרים אלי מהמשטרה: "תגיע לתחנה, מצאנו את הרכב שלך". הגעתי, ולא האמנתי. הערבי לקח את הרכב האדום שלי וצבע אותו בשחור. אשתי אומרת לי: "אתה לא מוכר את האוטו הזה לאף אחד, זה בדיוק הצבע שרציתי". הוא צבע לי את האוטו בשחור, ועוד החזיר אותו מלא דלק".
