בספר בראשית מובאים הפסוקים הבאים בבריאת האדם: "ויפל אלוקים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעותיו ויסגור בשר תחתנה. ויבן ה' אלוקים את הצלע אשר לקח מן האדם לאישה ויביאה אל האדם. ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אישה כי מאיש לוקחה זאת. על כן יעזוב איש את אביו ואת אימו ודבק באשתו והיו לבשר אחד" (בראשית ב' כא' – כד').
הרב שמשון רפאל הירש כותב על פסוקים אלו מספר יסודות שכדאי להתעמק בהם:
- היסוד הראשון, ואולי אחד החשובים ביותר בזוגיות הינה, הידיעה שלאחר הנישואין הזוג הופך להיות יחידה אחת, מקשה אחת. אנו רואים, שבמעשה בראשית בריאת האיש הייתה מן האדמה, ולאחר מכן הבורא לקח צד אחד של האיש (וזו הכוונה צלע – צד, מלשון צלע ההר), ובנה אותו לאישה. כלומר, המושג שהיה עד לאותו רגע אדם אחד, הופך בשלב מסוים לשניים. לכן לא כתוב: "ויברא" או "וייצר", אלא "ויבן"; החלק שהיה קרוי אדם שוכלל והותקן להיות לאישה.
אם כך, מסקנה ראשונית הינה, שמה שהיה תחילה רק ייצור אחד, הופך מעתה לשניים. בכך חתם הכתוב את השוויון המוחלט בין שני הצדדים, למרות השוני והמעלות של כל אחד מהם, אך חשוב להבין, שאנו שני חצאים של השלם. (הערת אגב, חז"ל מעירים, שבניגוד לאיש שגופו נלקח מן האדמה, האישה, מפאת היות גופה נוצר ממקום גבוה יותר, מכאן המיוחדות שלה בקולה, אופייה ומזגה, וכן בגרותה הרוחנית המוקדמת יותר מהאיש).
בנוסף מדגיש הרב, שזוהי ידיעה מאד חשובה לכל המושג של זוגיות ביהדות, שאין האדם מסוגל להגיע לשלמות ללא בת הזוג שלו, וכן להיפך, אצל האישה ללא בן זוגה, וזאת מהסיבה שאחרי העובדה שהייתה חלוקה, המושג "אדם שלם, מורכב משני חצאים, וממילא אדם שלא מצא את בת / בן הזוג הינו רק אדם לחצאין. יש לשים דגש על המשך הפסוק: "ועל כן יעזוב איש את אביו ואמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד".
שתי הערות יש כאן:
- "על כן יעזוב איש" – מדוע ציין בפסוק דווקא שהאיש יעזוב? בחור צעיר, בדרך כלל, רגיל לבית שממנו הוא הגיע, ושם הוא היה כמעט כמו מלך בממלכתו. אימא שלו דאגה לו שיאכל, שיתלבש, בגדים נקיים, ניקתה לו את חדרו, ישבה לידו כשהיה חולה וכו'. הבחור שלנו התרגל לפינוק הנ"ל, כמעט ללא תמורה. עכשיו הוא מתחתן, ואשתו הצעירה, גם היא מוכנה לעזור לו בכל מיני דברים, אבל ראשית היא מצפה שגם ידאג לעצמו וגם לה. ומעבר לכך, היא מצפה יותר מכל להערכה, שלא יקבל דברים כמובנים מאליהם (כפי שפעמים רבות היה בבית ההורים). מכאן מדגיש הפסוק "על כן יעזוב" – הן פיזית והן מנטאלית. תשכח מה שהיה לך בבית הוריך, עכשיו זוהי מציאות אחרת, לא של הענקה חד צדדית ללא תנאים של אם ובן, אלא שותפות של שני חצאי השלם של איש ואישה.
- "על כן יעזוב איש" – אולי יש כאן הכללה, ועל כך אני מתנצל, אך שמעתי יותר מדי סיפורים על בחורים, שגם לאחר החתונה נשארו "ילד של אמא'לה". ברור הדבר, שמצוות כיבוד אב ואם הינה אחת מהמצוות החשובות ביותר בתורה, אך התורה מחדשת, שלאחר החתונה, האישה שאמורה להיות מספר אחת בחייו של הגבר היא אשתו, ולא אימא שלו, ואם יש חילוקי דעות בין כלה לחמותה, החתן צריך לעמוד לצד אשתו, תוך השתדלות מירבית לא לפגוע באימו, אבל בוודאי לא להמשיך להיות צמוד לדעתה או למרותה של אימו בכל ענייני הבית שלו ושל זוגתו. מסיים הפסוק: "ודבק באשתו והיו לבשר אחד" – הגבר צריך לדעת, שאין אישה בעולם, שקרובה אליו יותר מאשתו.
