רבי יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר השישי של חסידות חב"ד, נזקק פעם לקבל טיפול רפואי. אל חדרו נכנס הרופא, כשהוא אוחז בידו מזרק, ניגש אל הרבי בכדי להזריק לו זריקה. התבונן הרבי במעשיו. לאחר מכן אמר: "ממעשי הרופא למדתי כיצד להעביר ביקורת". והרבי הסביר: בטרם ניגש הרופא להזריק את הזריקה, עליו לבדוק שהמזרק והמחט סטריליים. הוא לובש חלוק לבן, רוחץ את הידיים וגם בודק את הציפורניים, כדי לוודא שאין בהם שמץ של זוהמה. לאחר מכן מחטאים את הידיים בחומר חיטוי, וגם את מקום הזריקה.
בעדינות, ניגש הרופא להחדיר את המחט ולהזריק את התרופה. תהליך דומה, אמר הרבי, צריך לעשות בטרם משמיעים ביקורת על הזולת. על האדם להכין עצמו להשמעת הביקורת, ורק אז הביקורת תשיג את מטרתה.
יש לבוא ב"ידיים נקיות", לוודא שאין ציפורניים דוקרניות, לחטא את הביקורת מכל מניע שלילי, ורק אז, בעדינות, אפשר לגשת ל"דקירה". אם אין מקפידים על ההכנות הללו, לא זו בלבד שהביקורת תיכשל, היא אף עלולה לגרום לנזק גדול יותר. על כל כף ביקורת צריך לשפוך קערת זכות, קערה מלאה במחמאות. המחמאות מועילות הרבה יותר, שנותנים מילה טובה לאחר יש לו מוטיבציה ורצון להשתפר. אך כשמבקרים באופן תדיר את האחר – זה גורם לו לנסיגה ולחוסר חשק לעשות טוב, כי תמיד יהיה מה להעיר לו.
הרב ארז משה דורון שליט"א נתן עצה נפלאה שכדאי לכל משפחה ליישם אותה. לבנות קופסה (ניתן לתת לילדים קופסת נעליים בכדי שיעטפו אותה על ידי קישוטים, ציורים, מדבקות וכיד הדמיון) במכסה העליון של הקופסה לעשות חור שדרכו ניתן להשחיל פתקים. המשימה היא: כל השבוע כל ילד כולל הורים כותב על כל אחד מבני הבית משהו טוב שהוא עשה.
לדוגמא, האמא כותבת על כל אחד מילדיה מעשה טוב שהוא עשה השבוע או מחמאה על מידותיו. וכך כל ילד כותב על אחיו. ובשבת קודש יושבים סביב שולחן מלא בכל טוב ופותחים את הקופסה ומתחילים להקריא מה כתבו על מי. בצורה הזו מלמדים את הילדים להסתכל על החיובי, לחפש דברים טובים באחר, לדעת להביע רגשות ומחשבות טובות, להפעיל את יצירתיות המחשבה והכתיבה וכמובן כמובן לצפות למחמאות שיכתבו עליו ולבסוף מגיעה הרגשה טובה לכל בני הבית שיודעים שאחרים מסתכלים על הטוב שהם עושים במשך השבוע ובסופו מדברים על זה ומפרגנים אחד לשני.
לקופסה זו הרב ארז קרא לה בשם "קופסת אזמרה". מדוע? על פי תורת רפ"ב של רבי נחמן מברסלב – "דע כי צריך לדון כל אדם לכף זכות, ואפילו מי שהוא רשע גמור צריך לחפש בו איזה מעט טוב, ועל ידי שדן אותו לכף זכות באמת מעלה אותו לכף זכות" – על ידי שאדם רואה דברים טובים באחר הוא לומד להיות אדם טוב יותר, להסתכל על החיובי בחיים, בעצמו ובסביבה.
וכאשר נותנים מילה טובה לשני זה הופך אותו להיות טוב יותר, הוא רוצה לממש את המחמאה ולהיות כמו שמאמי־ נים בו, טוב יותר. למדים זאת גם מהפסוק בתהילים "אזמרה לאלוקי בעודי" – אזמר לקב"ה ב"עוד" שלי, בדברים הטובים שיש בי.
חשוב לכל אחד להסתכל על הדברים החיוביים שהוא עושה, כל יום לרשום רשימה של "מה עשיתי טוב היום" לא רק מה עשיתי רע. בהחלט לעשות וידוי כשצריך על הדברים הלא טובים, אבל כמו שאנו יודעים להגיד במה אני לא טובה צריך להיות מודעים גם לחיובי שבנו.
זה מאוד חשוב להתקדמות רוחנית, להרגשה טובה נפשית ופיזית. מי שמסתכל על עצמו חיובי יוכל לראות את החיובי בכל הסובבים אותו. ולהפך, מי שרואה שלילי בעצמו יראה שלילי בכל.
