"שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלוקיך נותן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק, צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את הארץ" וכו'. נמצאים אנו בעיצומם של ימי חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות. ובוודאי שלב כל יהודי פועם בחוזקה איך לתקן, ואיך לשוב לאבינו שבשמים בתשובת אמת. כמו שנאמר "וטהר לבנו לעבדך באמת". אבל השאלה הגדולה ביותר היא, איך עושים זאת. וכאן מלמדת אותנו תורתנו הקדושה, "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלוקיך נותן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק" פירושם של דברים, שכדי להגיע לתשובה בדרך כלל יש לבני האדם שני מחסומים.
המחסום הראשון הוא שהאדם לא כל כך מאמין בתשובה. קשה להם לבני האדם להאמין שאחרי שחטאו ופשעו ועוו כל כך, אפשר בין רגע קטון לעשות תשובה שהיא דבר קל מאוד כלשון הפסוק "כי המצווה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא וכו', כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ולבבך לעשותו", ומסבירים הרמב"ן והספורנו, שהמצווה הזאת המוזכרת בפסוק זה מתייחסת למצוות התשובה. שבסך הכל יש לה לתשובה שלשה עיקרים בסיסיים, א. וידוי, מצוות עשה מדאורייתא, של והתוודו את עוונם ועוון אבותם. ב. חרטה, שתהיה לו לחוטא, חרטה אמיתית וכנה על כך שהמרה את רצון יוצרו. ג. קבלה, דהיינו קבלה לעתיד שיקבל על עצמו קבלה אמיתית שלא ישוב לכיסלה עוד.
ודבר זה קשה לאדם שבין רגע הפך כלשונו הזהב של רבינו הנשר הגדול הרמב"ם זיע"א גדולה תשובה שמקרבת את האדם לשכינה וכו'. התשובה מקרבת את הרחוקים, אמש היה זה שנאוי לפני המקום משוקץ ומרוחק ותועבה, והיום הוא אהוב ונחמד קרוב וידיד וכו'. אמש היה זה מובדל מה' אלוקי ישראל צועק ואינו נענה, ועושה מצוות וטורפין אותם בפניו וכו'. והיום הוא מודבק בשכינה וכו' צועק ונענה מיד ועושה מצוות ומקבלין אותם בנחת ושמחה. וזהו שאומרת לנו התורה הקדושה בפרשת שבוע זו "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלוהיך נותן לך" וכו', זאת אומרת שזה שאתה לא מאמין בעצמך ובתשובה זה בגלל שאתה לא מאמין שאתה יכול לצאת מהמצב הנורא שאליו נקלעת. כיוון שכל כך הרבה פעמים הבטחת לעצמך להשתנות וכלום לא יצא מזה. לכן אומרת התורה שכדי להצליח במשימה הגדולה של התשובה צריך לעשות לעצמינו משפט דבר יום ביומו, ללמוד מוסר ולנסות בכל כח להשתנות. והמחסום השני הוא שאדם חושב לעצמו, הרי הרבה פעמים כבר הבטחתי לעצמי ולא התקדמתי כלום.
אז אולי זה לא נקרא תשובה בכלל, והרי אני ח"ו ככלב ששב על קיאו. אולי אפילו בגדר של האומר אחטא ואשוב שאין מספיקין בידו לעשות תשובה. ועל כך צריך לדעת שזה כלל לא נכון, שכן כתב האדמו"ר הזקן ר' שניאור זלמן מלאדי זיע"א בספר התניא, שזו טעות נוראה שהכל נבחן בשמים לפי הרגע שבו נתון האדם, בבחינת באשר הוא שם. שעצם העובדה שבאותו רגע אשר הוא שם כוונתו כוונת אמת לשוב אל השי"ת בכל ליבו, וודאי וודאי שזו תשובה מעולה, ומה שקורה אח"כ זה כבר ענין ש"אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" וזו הפשט בפסוק "ושפטו את העם משפט צדק" דהיינו לדעת לדון גם את עצמינו לכף זכות, ויהי רצון שנזכה לתשובה שלמה ואמיתית אכי"ר.
