פרשתינו פותחת במילים: "צו את אהרון ואת בניו לאמור זאת תורת העולה היא העולה" וכו'. מביא רש"י הקדוש בשם חז"ל, אין צו אלא לשון זירוז. שבכל מקום שיש חסרון כיס צריך זרוז. ובקרבן עולה יש חסרון כיס לכהנים, שבקרבן עולה אין להכהן אלא רק את עור העולה כמו שנאמר: "עור העולה לכהן המקריב אותה לו תהיה, אבל כל בשרה כולו נשרף על המזבח כליל לה' ". ולכן נאמר "צו", שצריך זרוז. ומכאן נלמד כמה צריך להזדרז במצוות אע"פ שנראה לנו שח"ו אין לנו רוח מזו המצווה, צריכים לדעת את שאמר התנא "ודע מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבא", וכמו שאומר התנא באבות "הוי זהיר במצווה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות" .
ובפרט בזמן הזה שאנו נמצאים בו, בימים הקודמים לחג הפסח, יש הרבה הוצאות, קניית מצרכים לפסח, מצות, יין, בשר, דגים וכו' וכו'. בגדים לאשה, לילדים ועוד נוספה לנו גם מצוות קמחא דפסחא. ואשריהם של ישראל שהם נתבעים ונותנים, אבל לפעמים בא היצר הרע ונותן איזו הרגשה של צביטה בלב, שכאילו וואי, עוד הוצאה קשה, לנו מאוד מאוד לשלוח יד לכיס ולהרים תרומה. אבל כאן צריך זירוז. אח יקר הזדרז ואל תתמהמה, כי מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה, כמו שלמדו זאת חז"ל מהפסוק "ושמרתם את המצות". דהיינו שצריך לעשות שימור למצה שלא תחמיץ ח"ו, כך ושמרתם את המצוות, לשמור על כל מצווה ומצווה לעשותה במהירות ולא להתמהמה, כי מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה, אל תגרום למצוה להחמיץ. פירוש, שלא יהיה למצווה טעם חמוץ, טעם מר, כי כשאתה משהה אותה אח"כ זה נעשה יותר ויותר קשה, והטעם הוא טעם חמוץ ולא נעים. וזהו אחד הלימודים הגדולים מחג המצות ואכלתם אותו בחיפזון, גם אכילת הקרבן של פסח בחיפזון, וגם עשיית המצה בזריזות גדולה וזהירות רבה, שלא תבוא לידי חימוץ ח"ו.
כך צריכים אנו להזדרז בכל המצוות כולם להתאמץ ולהתגבר על העצלות והכבדות שמנסה היצר הרע להשליך עלינו. וכך כותב רבינו משה חיים לוצאטו זיע"א בספרו מסילת ישרים שאדם שאינו ממהר בעשיית המצוות אין סכנה גדולה כסכנתו, שעל ידי שמשתהה ומחכה ושוכח, כבר עברה ואבדה המצווה ממנו. ועל זה נאמר מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להימנות. צריכים לזכור תמיד חמץ זהו הסמל של היצר הרע, שאור שבעיסה הוא גורם לכבדות גדולה ולגאווה גדולה ולא נותן לאדם לעבוד את השי"ת, תמיד מראה לך למה לך עכשיו ללכת לתפילה, לשיעור תורה, או לכל דבר מצווה, חכה קצת, עכשיו אתה עייף, רעב, אולי תלך כבר מחר.
וזהו וזוהי טענת הבן הרשע שבהגדה, מה העבודה הזאת לכם, הבן הרשע שרגיל בהנאות העולם הזה, ורגיל להיות בעצלות ובכבדות לא מבין למה צריך לטרוח ולהזדרז ולהתעייף מעבודה קשה, אבל הבן החכם מאידך שואל מה העדות והחקים והמשפטים, הוא שואל מה העדות והחקים והמשפטים, הוא שואל, רוצה לדעת, ללמוד ולקיים. לכן אחים יקרים כולנו נתחזק במידת הזריזות בעבודת השי"ת, ולא נשמע לאותו פרעה, לאותו שאור שבעיסה, לעכבנו מעבודת השי"ת ואז נזכה לגאולה שלימה ואמיתית אכי"ר
