חג שבועות זהו החג הגדול של העם היהודי, החג בו נהיינו לעם, כמו שנאמר "שמע ישראל היום הזה נהיית לעם לה' אלוקיך". במה נהיינו לעם? דווקא על ידי התורה הקדושה. וכמו שכתב רבינו סעדיה גאון זיע"א "אין עם ישראל אומה אלא בתורותיה" (ספר אמונות ודעות מאמר שלישי אות ז)שני תורות, תורה שבכתב ותורה שבעל פה. וכמו שאנו אומרים בנוסח ברכות התורה "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו" זאת אומרת במה ניכר שבחר בנו מכל העמים, בזה שנתן לנו את הדבר היקר ביותר בעולם. חמדה גנוזה אשר היתה לפני הקב"ה תתקע"ד דורות והיה משתעשע בה. ואת אותה חמדה שלו נתן לנו עם ישראל (שבת פט).
היש דבר גדול מזה. וכן אנו אומרים "ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת, וחיי עולם נטע בתוכנו" פירוש איך הבדילנו מן התועים, במה אנחנו שונים באמת מכל העמים, מכל הגוים עובדי עבודה זרה? דווקא בזה שנתן לנו תורת אמת. בסיכומו של דבר, הדבר היחידי שמבדיל בין היהודי לגוי, זוהי אך ורק התורה הקדושה. ולכן כמובן שבכל חג וחג מחגי ישראל צריך כל יהודי לקבלו בשמחה. אבל חג השבועות, חג מתן תורה צריך שמחה מיוחדת ביותר. וכמו שהגמרא במסכת פסחים (סח) מספרת על אחד מגדולי האמוראים רב יוסף שבחג השבועות עמד ואמר "אי לאו האי יומא כמה יוסף איכא בשוקא" פירוש אם לא היום הזה שבו קיבלנו תורה, הרבה יוסף כמוני יש בשוק.
אבל עכשיו אני זכיתי להיות רב יוסף, ואילו שאר היוסף שישנם בשוק לא זכה להגיע לדרגה של התורה שלי. שכידוע רב יוסף היה בקי עצום בתורה, כך כל אחד ואחד מאיתנו, צריך לשמוח שמחה גדולה שזכינו להיות בניו של מקום. וכמו שאומר התנא באבות חבירין ישראל שנקראו בנם של מקום, חיבה יתרה נודעת להם שנקראו בנים למקום, שנאמר "בנים אתם לה' אלוקיכם" חיבה יתירה נודעת להם, שנותן להם כלי חמדה. שבו נברא העולם שנאמר "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו" אם כן אחרי כל הדברים האלה צריכה להציף את ליבנו שמחה עצומה שזכינו דבר ראשון להיות בניו של מקום, מזרע ישראל קדושים.
דבר שני שזכינו גם בתורה הקדושה שהיא חכמתו יתברך. ואפילו מלאכי השרת נלחמנו עליה שתישאר עמם במרום ובסופו של דבר משה רבינו ע"ה ניצחם, וזכינו אנו בתורה הקדושה. אבל צריכים אנו לדעת שזה לא מספיק רק שזכינו בתורה וזהו, נשים אותה בבית הכנסת בארון הקודש ונלך הביתה. לא ולא, זה נקרא ביזוי התורה הקדושה ח"ו וכמו שאומר התנא באבות "בכל יום יום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה" (פ"ו מ"ב) חס ושלום התורה מתבזה בזה שבני האדם אינם מחשיבים אותה לדבר חשוב, ולא מוכנים להשקיע עליה את חייהם. בבחינת "כי הם חיינו ואורך ימינו" והתורה מונחת בקרן זווית כל הרוצה ליטול יבא ויטול. לכן אחים יקרים מיום גדול זה יום מתן תורה, נעשה תשובה גדולה על כל ביטול תורה שעשינו. ונקבל על עצמינו יותר ויותר להרבות בלימוד תורה, בהשתתפות בשיעורי תורה,בלימוד בנינו בתורה. וכך למעשה נזכה לתקן את כל הביטול תורה וביזיון התורה שביזנו ח"ו.
וכך נזכה למלא את היעוד האמיתי שלנו בעולם, ולא נבוש ולא נכלם, ולא נכשל לעולם ועד. יהי רצון מלפניו יתברך שהוא יפתח ליבנו בתורתו, וישים בלבנו אהבתו ויראתו, לעשות רצונו ולעבדו בלבב שלם אכי"ר.
