"אתם ניצבים היום כולכם לפני ה' אלוקיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם כל איש ישראל טפיכם נשיכם וכו' לעברך בברית ה' אלוקיך ובאלתו אשר ה' אלוקיך כורת עמך היום, למען הקים אותך היום לו לעם" וכו'. בזוהר הקדוש מובא על הפסוק "אתם נצבים היום כולכם" שזהו ראש השנה, שכולם עוברים לפניו כבני מרון.
דהיינו שכולם עומדים בדין בראש השנה, כמו שנאמר "למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך". ואם כן וודאי וודאי שכל אחד ואחד מאתנו צריך להכין עצמו לדין בהכנה קדחתנית. דהיינו בהכנת עורכי דין ופרקליטים טובים שיעמדו לצידנו, יהיו סנגורים טובים להמליץ טוב בעדנו. וכמו כן להיפך וודאי וודאי לברוח מכל צד של איסור עוון ועבירה ח"ו.
השבת הזאת שבת האחרונה של השנה, כל אחד ואחת יתאמצו בקבלת השבת לפני הזמן ובהוצאתה בזמן רבינו תם. אפי' מי שכל השנה לא שומר כר"ת זהו מליץ יושר. וכן בשמירת השבת עצמה, בכל הלכותיה ודיניה להישמר ולהיזהר ולהזהיר גם את האחרים במשנה זהירות. כדי שנקנה לעצמינו מליצי יושר גדולים כמו שבת קודש שהיא מליץ יושר גדול ביותר. כמו שאומרים לחולה בשבת, שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא. ומובא בשם גדולי האדמורי"ם זיע"א שאם שבת לא תזעק עליך לפני הקב"ה שאתה לא שומר אותה כהלכתה, ממילא ויראה שרפואה קרובה לבא.
וכמו כן וודאי מי שיתאמץ בשמירתה של השבת תהא היא מליץ יושר, שתבוא רפואה שלימה לשנה הבאה עלינו לטובה, שנת בריאות ונחת, פרנסה ושפע, בני חיי ומזוני ורויחי. ועוד צריכים אנו לדעת שזהו בדברים שבין אדם למקום, אבל בדברים שבין אדם לחבירו צריך זהירות יותר ויותר. וכמו שנפסק בשולחן ערוך "עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שילך ויפייסנו", והדברים מבהילים האדם יכול ללכת לעשות את כל דרכי התשובה ולהתנהג בצדקות יתירה ובכל מיני חסידיות וחומרות, וממש מדקדק בהלכה. עם כל זה לא יעזור לו כלום, באם לא ילך ויפייסנו לחבירו, אפילו הקב"ה לא יכול לעזור לך בדברים שבין אדם לחבירו. ולכן צריכים אנו להגיע לראש השנה נקיים מכל עוון אשמה ורשע, בין בבין אדם לחבירו, ובין בבין אדם למקום. ולכן בל נחכה ליום הכיפורים, כמו איזה אנשים שרק ביום הכיפורים נזכרים לבקש מחילה מחבריהם. שזו טעות, למה לחכות? למה לא לבא כבר בלי חובות ובלי כתמים ליום הדין!
וזה שנאמר בפסוק "אתם ניצבים היום כולכם" – פירוש מתי אתם ניצבים? דהיינו עומדים בדין ומצליחים? כולכם. רק כאשר כולכם באחדות שלימה רק אז אפשר לצאת זכאים בדין. כי אם יש ביניכם ח"ו מחלוקת ריב ומדה אי אפשר לצאת זכאים ח"ו. כי אם הקב"ה יכול להתערב בדברים שבין אדם לחבירו, כאן זהו רק המקום שלנו לתקן ולפייס לרצות ולפשר ולהגיע ממש לאחדות גמורה, בלי הבדלי מעמדות. "מחוטב עציך עד שואב מימך" – שלא יאמר אדם מי הוא פלוני בכלל שאני צריך לפייסו, הרי בין כך ובין כך אינו אדם כזה חשוב. באה התורה ואומרת "מחוטב עציך עד שואב מימיך" – ביחד עם "ראשיכם שבטיכם זקניכם ושוטריכם".
לכן אחים יקרים, אל יחסר המזג, לא נחסיר שום פרט מפרטי התשובה כלל ועיקר. בין בדברים שבין אדם למקום, ובין בדברים שבין אדם לחבירו. וכן וודאי שמשמים שיראו את ההשתדלות הגדולה שלנו במצווות התשובה. וודאי וודאי שתתקבל תפילתנו ותשובתנו ברצון לפני שוכן מעונה, ונזכה להיכתב ולהיחתם בספרם של צדיקים וחסידים, לשנה טובה ומבורכת, שנת רצון, בריאות ונחת, שנת גאולה וישועה, תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. כולנו נתאמץ במצוות היום של ראש השנה, ובעיקר בתפילות בכוונת הלב. ובלב נשבר ובשמחה גדולה, בזה שזוכים אנו להמליך את המלך הגדול במלכות גמורה ושלימה, על כל רמ"ח אברינו ושס"ה גידנו.
ובשמיעת קול השופר נתכוון לצאת ידי חובת מצוות שמיעת קול שופר, ובהתעוררות גדולה לתשובה שלמה, כמו שאומר הרמב"ם זיע"א אע"פ שהשופר בר"ה גזירת הכתוב הוא, רמז יש בו "עורו ישנם משנתכם" וכו'. לכל אחינו בית ישראל שנה טובה ומבורכת ולשנה טובה תכתבו ותחתמו.
