"אלה מסעי בני ישראל וכו' וימת שם אהרן" וכו', בפרשת השבוע שלנו פרשת מסעי, מתארת לנו התורה הקדושה, את מסעיהם של בני ישראל, ארבעים שנה במדבר. ואיך כל מעשיהם נעשו על פי השי"ת. כל מסע, וכל חנייה, הכל בכל מכל כל על פי השי"ת. אין יותר נפלא מזה שאדם הולך בכל דרכיו על פי ה'. אתה יודע בוודאות שאתה עושה את הדבר הכי נכון. אין מציאות בעולם שאתה טועה.
אדם שהולך במדבר עם מורה דרך מנוסה, עם בדואי שמכיר כל פינה וכל גרגיר חול ואבק, וודאי שהוא רגוע לחלוטין, יודע שנמצא בידיים מנוסות. כאשר לא מדובר באיזה בדואי, אלא מדובר במי שאמר והיה העולם, בבורא ברוך הוא, שברא את העולם, ואת המדבר, ומדריך אותנו במדבר, במקום נחש שרף ועקרב, וודאי שאנחנו צריכים להרגיש בטחון, כאשר ישא האומן את היונק, שלמות מוחלטת. כמה טוב וכמה נפלא להרגיש כל כך בטוח בדרך שאני הולך בה. והיום בימינו כשאני מתהלך בעולם, האם זה לא מדבר אימתני? מדבר נורא.
אשר הסכנות הגשמיות והרוחניות גם יחד נוראות ואיומות בו. ואיך אני הולך בו בלי מורה דרך? בלי מדריך מנוסה? הרי אני ממש מאבד עצמי לדעת ח"ו. כי מי הוא זה ואיזה הוא שיעיז לצאת למדבר יחידי, בלי לדעת מהו מדבר, ומה התנאים הקשים שבו. ובלי מורה דרך אמיתי שיכוון ויורה אותו בדרך נכונה. אשרינו ומה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו, ו"ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכינו" שיש לנו מנהיגים, גדולי ישראל, אדירי התורה, מנהיגים אמיתיים, בעלי שיעור קומה שיודעים לנווט אותנו בדרך נכונה בעולם, מלא סכנות. ואשרי השומע להם, ואשרי המגדל את בניו בדרך נכונה, דרך אמת, דרך התורה והמצוות. ואוי לו לאותו אדם שלוקח לעצמו מורי דרך, את אותם עיוורים בתורה, עיוורים ביראת שמיים, אותם אנשים ריקים ופוחזים שאין פחד אלוקים לנגד עיניהם. הרי זה דומה לאדם שלוקח מורה דרך עיוור במדבר.
בואו ונראה מי היו המנהיגים הגדולים שלנו. הבה ונראה בפרשת השבוע מיתתו של אהרן הכהן ע"ה זיע"א שהיה רועה נאמן לעם ישראל, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה. וכמו שאומר עליו המדרש שכשהיה אהרן הכהן פוגש יהודי חוטא, והיה מאיר לו פנים, ואומר לו בחום ואהבה, שלום עליך רבי יהודי. אומר המדרש אותו יהודי כבר היה מפחד לחטוא. ואומר בליבו, איך אשא פני לאהרן הכהן ואני חוטא ח"ו. וכשהיה אהרן הכהן רואה שני אנשים שרבו בניהם, ואין ביניהם שלום. היה פוגש לראובן, ואומר לו פגשתי את שמעון, והוא כל כך מצטער על מה שקרה ביניכם, והוא ממש מצטער. וכך שהיה פוגש את שמעון אומר לו פגשתי את ראובן, וכל כך מצטער שפגע בך, וממש אינו יודע את נפשו מרוב צער.
וכל זה וודאי היה דברים שאמר אהרן מדעתו ולא שכך באמת קרה. ואזי כשהיו נפגשים ברחוב, היו נופלים זה על צווארו של זה ובוכים ואומרים, אוי אחי אחי סליחה שפגעתי בך, אני אוהב אותך מאוד, תמחל לי. וכן היה מתרבה שלום בעולם אשרי העם שככה לו.
