"ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך ואעשך לגוי גדול" וכו'. חז"ל אומרים בפרקי אבות בעשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו ע"ה, אומר המדרש משל באברהם למה הדבר דומה? לסוחר שהיו לו בחנותו כל מיני דברים שהיה מציע למכירה והיתה החנות עמוסה בסחורה, והביא לחנותו שק מלא כלי זכוכית למכרם, ולא היה מקום בחנות, מה עשה? תלה יתד על הקיר כדי לתלות את השק אבל פחד שאם תיפול היתד הרי יפול השק וכלי הזכוכית ישברו, מה עשה? לאחר שתלה את השק היה נתלה בעצמו עליה לבדקה אם חזקה היא, ולאחר שבדקה שאכן חזקה היא תלה עליה השק שבו כלי הזכוכית.
כך היה הקב"ה בודק ומנסה את אברהם אבינו ע"ה. וכאן בפרשה זו מוצאים אנו את הניסיון הראשון של אברהם אבינו, "לך לך ארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך", ואברהם לא שואל שאלות, אלא מיד וילך אברם כאשר דיבר אליו ה'. ומיד מגיע הניסיון השני "ויהי רעב בארץ", ואומרים חז"ל שבאותה ארץ בלבד היה רעב, וכאן לכאורה היה צריך אברהם אבינו לעמוד ולשאול: רבש"ע, אתה שולח אותי אל ארץ כנען לשבות בה, ודווקא שם מכל העולם כולו יש רעב? אבל לא, המאמין הגדול איננו שואל שאלות, הוא מאמין וסמוך ובטוח על אדון העולם שכל מה שעושה הכל טוב. ואז יורד אברהם למצרים, ושם ניסיון שלישי. לוקחים לו את אשתו, אולי כאן ישבר אברהם ח"ו? לא ולא ח"ו אברהם נשאר חזק ואיתן לנוכח כל הניסיונות.
אין כח בעולם שיכול לערער את האמונה הגדולה החזקה והטהורה שבליבו, אפי' שישב בכלא של נמרוד, ונזרק לכבשן האש רק בשל אמונתו בצור שוכן מעונה הדבר לא פגע באמונתו כני הוא זה, אלא אדרבה חיזק את אמונתו במי שאמר והיה העולם. כאן בפרשה זו אפשר למצוא את ההבדל בין המאמין הגדול, לבין שאינו מאמין יחד עם אברהם אבינו. תמיד היה את לוט בן אחיו של אברהם שהוא היה כלשון התורה – לוט ההולך את אברם, פירוש: לוט ההולך עם אברם. אדם שזוכה להיות יום יום כל היום צמוד לאבי המאמינים, ראשון לאבות העולם, אדם ענק בענקים שהשכינה שורה בכל מעשיו ועניניו, אדם שעלה ויצא חי מכבשן האש, ועם כל זאת ניסיון אחד הפיל את לוט. רק קצת בעיה בניסיון של ממון וכבר נורא ואיום, האדם הזה הולך וזורק את כל הקדוש והיקר בלי להניד עפעף. וכמו שמספרת התורה ו"גם ללוט ההולך את אברם היה מקנה, ויהי ריב בין רועי מקנה אברם לרועי מקנה לוט" ועל מה היה הריב? מלמדים חז"ל שרועי מקנה אברהם היו יוצאים זממם כדי שלא ירעו בשדות זרים בגזל, ואילו רועי מקנה לוט לא היו זמומים.
וכאן היה ויכוח רועי מקנה אברהם אומרים לרועי מקנה לוט אסור זה גזל, והם באים בתירוצים של הבל, והארץ מובטחת לאברהם ולאברהם את ילדיו, וממילא לוט ירש אותו והארץ שייכת ללוט. נורא ואיום ממש איזה לימוד מעוות. וכאן נכנס אברהם אבינו לתמונה ואומר ללוט הפרד נא מעלי, וכאן מגלה לוט את סתרי ליבו, כאן רואים מיהו באמת האיש הזה: "ויסע לוט מקדם" אומרים חז"ל מלמד שנסע מקדמונו של עולם. פירוש: נסע מהקב"ה שהוא קדם לעולם, ואמר אי אפשי לא באברם ולא באלוקים, פירוש: אינני רוצה לא את אברהם ולא את אלוקים. מחריד אדם שחי עם צדיק ענק כזה, איך איך ירד ברגע כזה של ניסיון פעוט לשאול תחתית, עד שהלך לגור בסדום.
ממצב שהיה עם הצדיק הגדול ביותר, בחר לחיות חיי הוללות ורשע בעיר של אנשי רשע, וכמו שאומר הפסוק "ואנשי סדום רעים וחטאים להשם מאוד". מכאן נלמד שאם אדם לא יעבוד על עצמו על האמונה הפרטית שלו, ועל הביטחון בה' הפרטי שלו, אפילו יגור בשכונה של צדיקים, יהיה דלת מול דלת של צדיק, יהיה במחיצתו של צדיק, יכול להתרסק לרסיסים ולא ישאר ממנו מאומה. הבה נתחזק באמונה ובטחון בהשי"ת ויוטב לנו בזה אכי"ר.
