"כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כפר נפשו לה' בפקוד אותם זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש" וכו'. אמרו חז"ל: באחד באדר משמיעים על השקלים. ומדוע דווקא בתאריך זה? דבר ראשון כדי שיוכלו להקריב באחד בניסן קורבנות ציבור מתרומה חדשה שהרי ציוותה תורה: "זאת עולת חדש בחדשו לחדשי השנה" מהמילים 'חדש חודשו חדש' למדנו חדש והבא קורבן מתרומה חדשה.
וסיבה שנייה שלימדונו חז"ל: לפי שראה הקדוש ברוך הוא שעתיד המן לשקול שקלים למלך אחשוורוש, כדי שיסכים לאבד את ישאל חס ושלום, אמר הקדוש ברוך הוא הביאו מחצית השקל כדי להקדים שקליהם לשקליו. וכמו שהיה בסופו של דבר שאותו תלו על עץ וליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר.
ומכאן נראה ונבין דבר גדול ועצום, מה גדול כח נתינת הצדקה, מה גדול כוחם של קורבנות ציבור, כמה בכוחם של אלו לכפר ולהציל את הכלל ואת הפרט. והיום בימינו, שאין לנו בית מקדש בעוונות הרבים, ואין לנו קורבנות ציבור ויחיד, כתבו הפוסקים שצריך ליתן מעות הללו לצורך לימוד תורה, שהתורה היא כנגד כל הקורבנות כולם כמו שנאמר: "זאת התורה לעולה, למנחה, לחטאת ולאשם". אין כוח גדול בעולם כמו כוחה של התורה הקדושה. כמו כן ראיתי במדרש מסופר שהמן הרשע בא למרדכי כדי לקחתו ולהלבישו בבגדי מלכות לקרוא לפניו: 'ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו' בא ומצאו למרדכי הצדיק שיושב ולומד עם תינוקות של בית רבן ביגיעה רבה.
עמד זה הרשע ושאלו למרדכי הצדיק: במה אתם עוסקים? כלומר באיזה דין בתורה אתם דנים, אמר לו: בהלכות קמיצה. אמר לו המן הרשע: בא קומץ שעורים שלכם וניצח עשרת אלפים כיכר כסף שלי. אפילו המן הרשע, העמלקי הזה הבין מהו כוח של לימוד תורה, כמה כוחו גדול לבטל גזירות קשות ורעות. ומכאן נדע ונבין הבנה ברורה ועמוקה, הבנה שאין אחריה ולא כלום באמונת אומן, שאין בעולם כוח ככוחה של תורה, ככוחה של מצווה, ככוחם של מעשים טובים, אפילו רשעים גדולים ככל שיהיו, וחזקים ככל שיהיו מתבטלים כעפר הארץ בפני כוחה של תורה ובוודאי גם כוחם של קורבנות הציבור והיחיד, כמה כוחם גדול לבטל ולכלות כל צר, משטין ומקטרג.
אבל מה נעשה אנחנו יתמי דיתמי שאין לנו בעוונות הרבים בית מקדש, איך נקריב קורבנות ואין לנו מקדש, ולא מזבח, ולא כהן שיכפר עלינו? הרי כבר לימדונו חז"ל מהפסוק "ונשלמה פרים שפתינו" דהיינו שעל ידי שפתינו יכולים אנו לשלם פרים, קורבנות, על ידי תפילותינו. הרי לנו כמה גדול כוחה של תפילה, כמה בכוחה של תפילה לכפר כקורבן, כמה בכוחה של תפילה לבטל גזרות, משטינים ומקטרגים כקורבן. וכבר אמרו חז"ל בברכות על הפסוק בתהילים "כרום זולות לבני אדם" 'כרום' דברים העומדים ברומו של עולם ו'זולות' לבני אדם, ובני אדם מזלזלים בהם. ומי הם אותם דברים העומדים ברומו של עולם? אומרים חז"ל: זוהי תפילה.
התפילה היא שעומדת ברומו של עולם ופועלת פעולות נשגבות ורמות למעלה מהשגת בן אנוש. וכמו שאמר יעקב אבינו ליוסף הצדיק: ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי, בחרבי ובקשתי ותרגם אונקלוס "בצלותי ובעותי", דהיינו בתפילתי ובבקשתי. עלינו עם ישראל נאמר "בקשתי לא אבטח וחרבי לא תושיעני" על הגויים נאמר: "על חרבך תחיה", על ישמעאל נאמר: "ויהי רובה קשת". אבל אנו בני אברהם, יצחק ויעקב עלינו נאמר "הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו". ולימדונו חז"ל שבזמן שיש קול יעקב, דהיינו כאשר נשמע קולו של יעקב בגאווה, וגאון, בעוז ותעצומות, אין להם, לידי עשיו כל כוח לשלוט בבני יעקב.
אבל אם חס ושלום קל קול יעקב, שחס ושלום אינו נשמע בעוז ותעצומות אזי ידי עשיו מקבלות כח לשלוט בהם חס ושלום. נתאמץ כולנו בתורה ומצוות, בצדקה ובתפילה וכך ננצח את כל אויבינו אמן כן יהי רצון.
