"וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר זאת חקת התורה" וכו'. "ויקחו אליך פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה עול" וכו'. מצוות פרה אדומה עליה נאמר בחז"ל תבא האם ותקנח צואת בנה. פירוש: משל לעגל שטינף ומביאים אמו, שזו הפרה, שתבוא ותנקה מה שעשה בנה. עם ישראל חטאו בחטא העגל, חטא נורא ואיום, שכל המודה בעבודה זרה ככופר בכל התורה כולה, וכל הכופר בעבודה זרה כמודה בכל התורה כולה. לאחר שעם ישראל חטא בחטא העגל צווה הבורא יתברך להביא פרה אדומה תמימה, שאין בה מום ולא עלה עליה עול.
לכאורה צריך להבין, מה הקשר בין פרה אדומה לבין חטא העגל, מה מתקנת מצוות פרה אדומה בחטא העגל? אם נתבונן נראה שהרי חז"ל דרשו על הפסוק "אני אמרתי אדם אתם ובני עליון כולכם, אכן כאדם תמותון וכאחד השרים תפלו", פירוש שבמעמד הר סיני, פסק מהם מלאך המוות, שתוקן אז חטא אדם הראשון ועל זה נאמר: "אני אמרתי אדם אתם ובני עליון כולכם" דהיינו אתם כמו בני עליון, שלא מתים לעולם. חטאתם, אכן "כאדם תמותון", חזרה ונקנסה עליהם מיתה. ולפי זה יובן מהו התיקון שיש בפרה אדומה, מה מקנחת האם, איזה לכלוך? זהו הלכלוך של המוות שבא כתוצאה מחטא העגל, שעל ידי מעשה העגל חזרה ונקנסה מיתה על בני האדם, וכשאדם מת שורה עליו רוח טומאה הקשה ביותר מכל הטומאות. וזהו שקראוהו חז"ל אבי אבות הטומאה, והוא המת החמור ביותר בטומאתו.
בעמקם של דברים צריך להבין שהרי חטא אדם הראשון בעץ הדעת היה שעברו על פי השם, בסברא שהנה טוב העץ למאכל ונחמד למראה וכי תאווה הוא לעיניים. ופיתה הנחש הקדמוני את חווה בדיבורו נגד הבורא יתברך שאמר כי יודע אלוקים כי ביום אכלכם ממנו והייתם כאלקים יודע טוב ורע. וכך הכניס את הארס הנוראי שלו בחווה, ועל ידי הסברא וההבנה המוטעית הזאת נתפתתה חווה אחריו וכך נפלו בחטא הנורא שבו נקנסה מיתה על העולם. כך למעשה תוקן אותו חטא נורא במעמד הר סיני כאשר עם ישראל זרקו את השכל ובחרו במידת האמונה הקדושה ואמרו "כל אשר דיבר ה' נעשה ונשמע" ובכך תוקן פגם חטא עץ הדעת, שפגמו בדעת, אבל לאחר מכן שחטאו בעגל, והשתמשו בשכלם נגד התורה, כאן חזר הפגם הנורא, וחזרה ונקנסה מיתה על האדם. ובזה מצווה אותנו תורתנו הקדושה "ויקחו אליך פרה אדומה תמימה אשר אין בה מום, אשר לא עלה עליה עול שכידוע מצווה שאין בה טעם היא, שמטהרת טמאים ומטמאה טהורים.
וכאן חוזרת אלינו העבודה הגדולה לתיקון חטא עץ הדעת, לעבוד נגד המחשבה, נגד השכל, ולהשתמש באמונה התמימה במאמרו של מי שאמר והיה העולם, שאפילו כשאני לא מבין, וזה נגד כל היגיון- אני עושה, כי כך ציווני בוראי ורק על דעתו אני נסמך ונשען וכל השאלות והקושיות בטלות ומבוטלות כנגד מאמרו של מי שאמר והיה העולם. חזקו ואמצו.
