"ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש וכו', וירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים". יעקב אבינו בחיר שבאבות, סמל התורה, יושב בבית שם ועבר כארבע עשרה שנה ולומד תורה בהתמדה עצומה. עד כדי כך שלא ישן כל אותם ארבע עשרה שנה בשכיבה, וכאן זו לו הפעם הראשונה: "וישכב במקום ההוא והנה ה' ניצב עליו".
ושם זוכה יעקב אבינו להשגות גדולות ונוראות, לנבואות עצומות ולהבטחות: "הנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשיבותיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך ועד אשר אך עשיתי את אשר דיברתי לך". ועם כל זאת מה כתוב פסוק לאחר מכן: "ויקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי, וירא ויאמר אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים". ומה אומר רש"י על פסוק זה, "יש ה' במקום הזה ואנכי לא ידעתי", אומר רש"י אם ידעתי לא שכבתי במקום קדוש כזה. והדברים מעוררים תמיהה, הרי כתוב בחז"ל שהקב"ה השקיע לו חמה כדי שישן שם, כמו שאומרים חז"ל אמר הקב"ה צדיק זה בא לבית מלוני ויפטר בלא לינה? אם כן רואים אנו בעליל שהקב"ה רצה שיישן שם, אז למה יעקב אבינו כל כך מצטער שישן באותו מקום? הרי כך רצה ה' וכך זכה לנבואות והבטחות? והתשובה היא- תתן אמת ליעקב.
יעקב אבינו איש האמת והצדק מדבר מבחינתו, הרי לא ידעתי מראש שזה מקום קדוש, ואם הייתי יודע לא הייתי שוכב. ואין זה כלל משנה אם השגתי דברים או הבטחות, עצם העובדה שהמקום מקום קודש לא שייך שאני אשכב במקום כזה, והייתי מוותר על כל ההשגות וכל ההבטחות ובלבד שלא אעבור על סעיף אחד בשלחן ערוך. זהו הנקרא עובד ה' אמיתי, שלא מוכן ולו במחיר של השגות וכל טוב שבעולם גשמי ורוחני לעבור על דברי תורה. ואם כן מה נאמר אנו אזובי הקיר שוודאי אין רצון ה' שנדבר בבית הכנסת, בתפילה ובקריאת התורה ואף לא ללמוד בתפילה ובחזרת הש"ץ שזה נגד ההלכה, ואדם חושב אבל אני יכול להרוויח עוד דברי תורה, עוד כמה הלכות, אבל מה יתן לך ותדע עוד כמה הלכות אם בזמן שאתה לומד ההלכות, אתה הולך נגד הלכה מפורשת בשולחן ערוך שאסור ללמוד בשעת חזרת השץ! כמה עלינו לומר לעצמינו "מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי אברהם יצחק ויעקב", כמה עלינו לשנן "מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים". נתחזק בשמירת כבודו של בית הכנסת וניתן דוגמא למופת לדור העתיד שיראו אותנו המבוגרים מכבדים את בית הכנסת ושומרים על כל ההלכות קלה כבחמורה.
כמו שנאמר "ומקדשי תיראו", ואמרו חז"ל שבית הכנסת נקרא "מקדש מעט", שנשב שם באימה ויראה, בלא קלות ראש, לא נשב רגל על רגל, ונזכור את דברי הזוהר הקדוש שאומר על הפסוק "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון". אומר הזוהר הקדוש מתי ה' ילחם לכן? בזמן שאתם תחרישון בבתי כנסיות ובתי מדרשות.
שאתם תיזהרו ותשמרו על קדושת בית הכנסת ועל קדושת התפילה. כמה זקוקים אנו בכל דור ודור לתשועה וישועה, כמה צרות ויסורים בר מתן סובלים בני עמנו בארץ ובעולם. רדיפות, פיגועים, מחלות, תאונות רח"ל. ומה לא. וכל זאת אפשר למנוע על ידי שאתם תחרישון בבתי כנסיות ובתי מדרשות, אז ה' ילחם לכם גם במלחמות שכאן למטה באויבים שלמטה וגם באויבים שלמעלה שהם כל המקטרגים ומשטינים. יסגור, יסתום ויחתום פיות כל המקטרגים עלינו, בשכר שאנו שותקים כך ישתיק אותם. יהי רצון שבזכות קול הרינה והתפילה הנשמעים בבתי כנסיות ובתי מדרשות נזכה לכל הברכות והישועות.
