"ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה" וכו', אומר רש"י הקדוש פרשה זו סתומה, למה? כיוון שהתחיל השעבוד ונסתתמו עיניהם וליבם של ישראל מן השעבוד, ועוד שביקש יעקב אבינו לגלות לבניו את הקץ ונסתם ממנו, ואומר המדרש כשראה שנסתם ממנו, אמר שמא בגלל שאחד מבני אינו הגון, אולי ח"ו אין ליבם שלם עם השי"ת, פתחו בניו ואמרו "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", כשם שבליבך אחד, כך בליבנו אחד.
פתח יעקב אבינו ואמר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". והדברים מבהילים על הרעיון, הרי מדובר כאן בשבטי י-ה עדות לישראל, לחשדם שח"ו אין ליבם שווה עם הבורא, היתכן? אלא וודאי שיעקב אבינו עליו השלום ידע מי הם בניו, ומה כחם ומה גבורתם של בניו שבטי י-ה. אלא שראה שרצה לגלות לבניו את הקץ ונסתם ממנו, חשב שאינם ראויים לידע הקץ, ושאלם האם אמת הוא שבלבכם אחד, האם אמת הוא שאתם שלמים על כל מה שהשי"ת עושה בעולמו? ואם אכן כך, מדוע אם כן נסתם ממני לגלות לכם את קץ הימים? ועל זה השיבו בניו, כשם שבליבך אחד, בדיוק כמו שאתה אבינו קיבלת את כל מאורעות חייך בשלמות עם הבורא, ולא נחלק לבך מעולם עם המקום, כך אנו אין בליבנו ח"ו שום טרוניא על בורא עולם. ואז הבין יעקב אבינו ע"ה שמשום כך נסתם ממנו, שהרי למה צריך לגלות הקץ, בגלל השעבוד, בגלל הצרות, ותוקף הגלות, כדי לחזק הלבבות באמונה ובציפייה לגאולה השלימה, כדי שלא ישברו ויפלו באמונה, ועל זה ענו לו בניו, כשם שבליבך אחד, כך בליבנו אחד, פירוש: "שמע ישראל" – שמע אבינו ישראל.
"ה' אלוקינו" – ה' שהוא מידת הרחמים. "ואלוקינו" – שהוא מידת הדין. "ה' אחד" – אחדות פשוטה, הכל לטובה הוא עושה. ואז הבין יעקב אבינו שלכן נסתם ממנו הקץ, כיוון שאם היה מגלה היה נראה כאילו בניו ח"ו חלשים באמונה וזקוקים חיזוק לדעת את הקץ.
אבל עכשיו ההפך הוא הנכון איננו זקוקים לזה, אנחנו חזקים כמוך אבא, וכמו שלך אין נפקא מינה מתי הקץ כדי להיתחזק באמונה, כך לנו אין בזה שום נפקא מינה. ועל זה פתח יעקב אבינו ואמר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". ומכאן עלינו ללמוד דרך בעבודת השם, לא לחפש ולחקור אחר עתידות מיסטיקות למיניהם ולחשב את הקץ מתי יבא, מי הוא המשיח, אולי פלוני, אולי אלמוני. אלא פשוט "תמים עם ה' אלוקיך" לחיות באמונה, ולדעת שהכל בשליטה העליונה, ובהשגחה פרטית דפרטית, ויותר ממה שאנו רוצים להגאל, רוצה השי"ת לגאלנו. ואנו אין לנו אלא להתחזק באמונה, ולקוות ולצפות ולחכות לגאולה השלימה שבא תבא במהרה, ולהגביר חיילים לתורה, ולחזק עוד ועוד אחים ואחיות בעבודת השי"ת, כדי שכולם יזכו במהרה לאורו של משיח. וללמוד מבני יעקב שבטי י-ה, איך לא לחפש אחר עתידות, ואחר גילוי הקץ. אלא לדעת שאין הדבר תלוי, אלא בנו במעשינו, במעשים שבין אדם למקום, ובטח ובטח במעשים שבין אדם לחבירו. שהרי משה לא הבין מדוע יש עבוד במצרים, והיה תמה למה למה למה כך משתעבדים בנם של מקום, אבל כששמע שיש דלטוריא, יש מלשינים בעם ישראל, שהלכו והלשינו לפרעה, אמר "אכן נודע הדבר ואנוכי לא ידעתי", פרוש אכן נודע הדבר, עכשיו אני מבין למה השעבוד, יש דלטוריא, יש לשון הרע, יש רכילות, אין שלימות, אין מספיק אהבת חברים ודיבוק חברים.
לכן במקום לחפש יום ולילה מתי יבא המשיח, ואיך יבא עלינו, פשוט לגרום לו לבא ע"י שנשפר את מעשינו, ונכין לו קרקע מוצקה לדרוך עליה, ו"להעביר גילולים מן הארץ והאלילים כרות יכרתון לתקן עולם במלכות שדי". יהי רצון שנזכה כולנו במהרה לאורו של בית המקדש ולאורו של משיח, ולתחיית המתים, ולראות עין בעין בשוב השם שיבת ציון, ולא ידח ממנו נדח, שכל ישראל כולל כולם יזכו לתשובה שלימה, לראות באור החיים אמן כן יהי רצון.
