"דבר אל אהרן ואמרת אליו, בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות, ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרותיה כאשר צווה ה' את משה". רש"י הקדוש אומר: "בהעלותך" שצריך להדליק את הנרות עד שתהא שלהבת עולה מאליה, פירוש, שלא ידליק רק ראש הפתילה ויניחנה, אלא מדליקה עד שתהא דולקת כולה, ואז עובר לנר הבא. ומונח כאן יסוד גדול שצריכים אנו ללמוד מדין זה, לפעמים אנחנו רוצים לכבוש את כל העולם ולסיים מהר כל מצוה וכל דבר, ולעבור לשלב הבא.
כמו אדם שמתחיל ללמוד מסכת, כל הזמן מנסה רק לסיימה ולא אכפת לו כלום, רק לסיים. ואינו חושב מה ישאר בידו מכל מה שלמד, וזוהי טעות גדולה. ולכן אומר עד שתהא שלהבת עולה מאליה, דהיינו, תבדו' את עצמך בזמן שאתה עושה מצווה שבאמת מונחת היא בידך בשלמותה ואתה לא משקר את עצמך, כי לא עליך המלאכה לגמור ואין אתה בן חורין לבטל ממנה. ותפשת מרובה לא תפשת, תפשת מועט תפשת. ורש"י הקדוש הסביר, שכאשר אדם תופס מועט מה שמחזיק בידיו יש לו, אבל אם מחזיק הרבה מכדי מה שיכול אזי אין בידו כלום, שהכל יאבד ממנו. וכן הוא הדבר בכל ענין ועניין בחיינו בדברים הגשמיים והרוחניים גם יחד, אדם שבהול ועושה כל מעשיו בחיפזון ובלי מחשבה מאבד הכל.
וכמו שאומר הפסוק שיעקב אמר לראובן, "פחז כמים אל תותר" בגלל שאתה ראובן היית בפחז בפזיזות בלי מחשבה, בלי בדיקה בלי לשאול ולהתייעץ אלא פשוט רצית לגמור את הענין מיד בזבנג וגמרנו, וזוהי תוצאה עגומה למדי, שהפסדת הכל, גם את הכהונה, וגם בכורה, וגם את המלכות. ושלמה המלך ע"ה צועק "ותשועה ברב יועץ", דהיינו, הישועה של האדם באה דווקא על ידי שמתייעץ באחרים, ושומע לעצה חכם. וכמו שבהדלקת הנרות כאשר אני מדליק אני ממהר לסיים ולעבור כבר לנר הבא, כי אני בהול לסיים את המצווה, והדין בא ואומר עצור תמתין, החזק את הגפרור על הפתילה עד שתראה שכל השלהבת עולה מאליה.
כן ממש בכל דברינו ומעשינו "כי נר מצווה ותורה אור", כל המצוות כולם הן בחינת נרות, כל מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה, אלא הזדרז לעשותה. אבל צריך לדעת שיש הבדל עצום בין זריזות לפזיזות, הזריזות באה רק לאחר שבדקתי וראיתי שמה שאני עומד לעשות זה דבר טוב, אז אסור להתעצל צריך להזדרז, אבל פזיזות פרושו של דבר שאני מחליט שזה טוב בלי לבדוק, בלי להתייעץ ואני רק נחפז לדבר בלי הבנה.
וזהו אחד הדברים הנוראים ביותר שקורים לאנשים עלי אדמות, שמטעות אחת שעשו בפזיזות ההפסד והנזק הוא בלתי הפיך. לכן כולנו צריכים להתחזק בזה ולהיות סבלנים ונינוחים.
