הרב רבי חיים טביב כיהן במשך שנים רבות כראש המנקרים והשוחטים בבת – ים. הלה לא חת ולא זע מפני איש, לא ויתר בכל מה שקשור לכשרות והיה עומד בתקיפות על כך .הוא היה מספר לילדיו סיפור נורא, ללמדם מוסר השכל עד כמה צריך לשמור האדם על לשונו ועל כל מה שיוצא מפיו ולהיזהר שבעתיים בכך. בעלי אחד האטליזים בבת ים היו בעל ואישה שעבדו באטליז שברשותם. פעם אחת כאשר רבינו יצא מהאטליז לאחר שכמובן עשה את עבודתו כפי הראוי ובדק בדקדקנות רבה את כל מה שנעשה, שמע את האישה אומרת: "אני מעדיפה לראות את מלאך המוות ולא את המשגיח! – לא עבר זמן ובנם היחיד הלך לעולמו, צעיר לימים – אכן מלאך המוות ביקר אצלם!
עד כמה רבותינו נזהרו מכל מה שיוצא מפיהם ועד כמה עלינו להיזהר שבעתיים, שכן ברית כרותה לשפתיים ולעיתים עלול האדם להתחרט רבות על מה שהוציא מפיו ברגע אחד ללא מחשבה.
להלן סיפור המעובד מתוך 'גיליון אורחות יושר' המלמדנו על כך: יהודי צעיר נכנס אל הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א וסיפר: הוא עובד במקום מסוים, ובאחד הימים הוא לא הגיע לעבודה.
למחרת כאשר הגיע לעבודה ניגש אליו מעסיקו ושאלו: "מדוע לא הגעת?" מאחר ולא הייתה לו סיבה אמיתית להיעדרותו חשש מתגובת המעסיק והשיב בשקר ואמר כי סבתא שלו נפטרה ולכן לא יכל להגיע לעבודה. כמובן שהלה קיבל את הסברו והשתתף בצערו המדומה. והנה לאחר ארבעה ימים בלבד נפטרה לפתע הסבתא בפתאומיות על אף שמצבה הבריאותי היה טוב, ומצפונו מייסר אותו שאולי מחמת שהוציא כן בשפתיו ושיקר, גרם הוא למעשה לפטירתה.
ונפשו בשאלתו האם באמת הוא אשם בכך ואם כן מהי תקנתו? גער בו רבי חיים: "למה דיברת שטויות?" והוסיף: "באמת ייתכן שהדיבור המיותר הזה גרם לכך
שנפטרה הסבתא ל"ע, ותקנתו בזה שילמד משניות לעילוי נשמתה במשך כל השנה ובכך יכופר לו".
(פניני עין חמד)
