"אלה הדברים אשר דיבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן. במדבר, בערבה, מול סוף, בין פארן, ובין תופל, ולבן וחצרות ודי זהב. אומר רש"י הקדוש זיע"א: לפי שהן דברי תוכחות אמר להם משה ברמז מפני כבודן של ישראל. נראה מכאן כמה זהירות נהג משה רבנו ע"ה בכבודן של ישראל, שלא יפגע אחד מהם ח"ו. אפילו שהוא רבם מורם ומנהיגם הבלעדי ולו הסמכות הבלעדית להוכיחם כרב לתלמידיו עם כל זאת כמה זהירות נהג כדי שלא יפגעו מתוכחתו. ועל זה נאמר בתורה "הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא" פירוש כשאתה מוכיח לחברך תיזהר שלא תיענש בגלל שחברך יפגע ח"ו מתוכחתך.
ואז אתה נושא עליו חטא ותענש. מכאן נבין בדרך של קל וחומר ובן בנו של קל וחומר. אם משה רבינו עליו השלום, שבתור רבם של ישראל היה מותר לו לתת להם מוסר כליות, מוסר נוקב. ועם כל זאת כל כך נזהר. אנו על אחת כמה וכמה. כאשר באים להוכיח לחבר, לאשה, לבן, לבת, לכל מי שלא יהיה. כמה זהירות צריכים לנקוט. כמה אנשים לצערנו שפרשו מדרך התורה והמצוות אך ורק בגלל שמישהו רב או הורה, מורה, משגיח, מדריך, אב בית, פנה אליהם בזלזול, ופגע בכבודם, והנמיך אותם עד לעפר, וגרם להם לייאוש, למירמור, ולנסיגה מוחלטת. ואמרו אם אני לא טוב כאן, אולי שם רח"ל בעולם החילוני, ששם לכאורה אין כללים, אין הלכות, הכל בבחינת מותרין לכם ח"ו… לכן כמה זהירות צריך כל אדם לנקוט, כאשר רוצה להוכיח למישהו. כמה פחד צריך שיאחז את אותו אדם, שמא ח"ו תצא תקלה מתחת ידו, שבא לתקן ונמצא מקלקל.
צריכים אנו לדעת שכבודו של אדם זהו דבר נעלה ביותר, וצריכים זהירות יתירה שלא לפגוע בו. ורש"י הקדוש מביא בשם חז"ל שמשה רבנו נמנע מלהוכיח את ישראל כל אותם שנים, ולא הוכיחם אלא סמוך למיטתו. וממי למד זאת? מיעקב אבינו ע"ה שלא הוכיח לבנים אלא סמוך למיטתו. ולא הוכיח לראובן אלא סמוך למיטתו. ומדוע? אומר רש"י הקדוש זיע"א בשם חז"ל, אמר יעקב לראובן אתה יודע מדוע לא הוכחתי אותך כל השנים הללו? כדי שלא תעזבני ותלך לעשיו אחי.. והדברים מבהילים על הרעיון. מה? עד כדי כך? כזה חשש נורא? שראובן שהיה בכורו וראשית אונו, של יעקב אבינו, ראש לשבטי י-ה, ילך ויתקלקל.
עד כדי כך שילך בדרכו של עשיו? והתשובה היא כן. כן יעקב חשש אפילו בראובן שיתקלקל. כי עשיו דרכו היא שהכל מותר. וכל מה שלא תעשה בחיים הכל מקובל, והכל תקין, תמיד אתה רצוי. ואני עומד ותמהה אם בדורו של יעקב אבינו כך, בדורנו אנו שכל כך הרבה עשווים נמצאים בכל פינה, ובכל חור, כמה זהירות צריך. כמה פחד צריך שיאחז את אותו אדם שרוצה להוכיח את בנו, ותלמידו, חבירו. ובפרט בימים הללו ימי בין המצרים, ימים של חודש אב, תשעת הימים של החורבן, הוא בגלל זלזול ושנאת חינם. חוסר כבוד הדדי, ופגיעה בכבוד הזולת. כולנו יחד נתחזק בכח גדול באהבת הבריות, באהבת חינם, ובקבלת כל אדם בסבר פנים יפות. יהי רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו אכי"ר.
