הרה"ח ר' יהושע הלר הי"ו למד בישיבת פונביז' בבני – ברק, והיה מקורב לראש הישיבה הגאון רבי יוסף כהנמן זצ"ל. הלה הבחין שבראש השנה נוהג הרב לאכול ביחידות, וגם כשנשא את הרבנית בזיווג שני, המשיך לנהוג כך. היות שתהה על מעשה הצדיק, הרהיב עוז בנפשו, ושאל את הרב: "תורה היא וללמוד אני צריך. ילמדנו רבינו, מה הטעם שמעלת כבודו אוכל לבד בראש השנה?".
נדהם הרב לשמוע, שמישהו שם לב למנהגו, וסיפר לו, מהי הסיבה: "בשנת ה'תרפ"ט נסעתי לארה"ב לערוך מגבית עבור הישיבה, היה זה לפני ראש השנה, הוזמנתי לסעודת ליל ראש השנה אבל הבנתי, שהמקום והחברה אינם מתאימים עבורי – הייתי נבוך ולא יכולתי לסרב. והנה עלתה במחשבתי תשובה הולמת אמרתי למזמין, הנני נוהג לאכול בליל ראש השנה ביחידות, הלה קיבל את דבריי בהבנה, ולא נעלב. מאז אני נוהג לאכול ביחידות בליל ראש השנה, כיוון שכך יצא מפי, וככל היוצא מפיו יעשה".
לא בכדי כונה האדמו"ר מגור בשם ה 'אמרי אמת' שכן כל דיבור היוצא מפיו, התקיים ומעולם לא יצא מפיו דבר, שאינו אמת. יום אחד נכנס אחד מחסידיו בבהלה אל רבינו וביקש רחמים על בנו, שחש מזה מספר ימים שלא בטוב, וכרגע הוא בדרך לבית הרפואה לאבחון מצבו. האדמו"ר התבונן בפניו, הנהן בראשו ואמר: "הכל יהיה בסדר, הוא יחזור הביתה בריא ושלם!". שמח ומעודד מדברי הרבי חזר האיש אל רעייתו, ששהתה כבר בחדר המיון, כאשר הוא מבחין, שמבט פניה לא מבשר טובות. בירור קצר העלה, שהבן סובל מחיידק מסוכן, ואם לא ינותח בשעות הקרובות, הוא עלול להידרדר לסכנת חיים. האב סב על עקבותיו, התפרץ אל הרבי ולאחר שהסביר את המצב, ביקש ברכה.
האדמו"ר הנהן בראשו ברוגע ואמר: "כבר אמרתי לך – הכל יהיה בסדר, הוא יחזור הביתה בריא ושלם!" כשהוא מחוזק מדברי הרבי חזר האיש לבית הרפואה, והתברר, שהמצב הידרדר, ונותרו לילד רק שעות ספורות לחיות, כך שאין סיבה לנתח אותו. האבא לא התייאש ורץ בשארית כוחותיו אל הרבי, נכנס כרוח סערה, נפל על רגליו והתחנן על חייו של בנו, הנמצא במצב קשה בבית הרפואה. האדמו"ר דפק על השולחן קם ואמר: "הלא אמרתי לך! הכל יהיה בסדר! הוא יחזור הביתה בריא ושלם"! האיש קם והעז לשאול: "אבל כבוד הרב, מהיכן הביטחון שכך יהיה!?"
תפס אותו הרבי ואמר: "הבט! רואה אתה את הזקן שמסתיר את הפה שלי… מעולם לא יצא ממנו משהו, שאיננו אמת! "
נפעם האיש מעוצמתו של הרב. הוא רץ לספר לרעייתו. אך כשהגיע לבית הרפואה, הוא לא מצא את בנו בטיפול נמרץ – הילד כבר היה בדלפק השחרור… אלו הם אנשי אמת ושכל דבריהם אמת לאמיתה.
(עין חמד)