בימים אלו שלפני ראש השנה, כולנו מתחזקות ומשתדלות לעשות קצת או הרבה מעבר למה שעושות

הכל התחיל בבית כנסת השכונתי שלנו. בית הכנסת היה שוקק חיים ומלא בציבור מתפללים שהיו

"ויאמר ה' אל משה, הנך שוכב עם אבותיך, וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר

דרש רבי יהודה (סוכה נב' ע"א): לעתיד לבא מביאו הקב"ה ליצר הרע ושוחטו בפני הצדיקים

יש מרחק שנוצר בבית בלי שאף אחד שם לב מתי הוא התחיל, וגם ביני לבין

שַׁבָּת שָׁלוֹם לְכָל הַיְלָדִים הַצַּדִּיקִים וְהַחֲבִיבִים! מַה שְּׁלוֹמְכֶם? אֵיךְ הַשָּׁבוּעַ עָבַר כָּל־כָּךְ מַהֵר, נָכוֹן? לִיבִּי:

בֵּין פִּלְאֵי הַבְּרִיאָה יֵשׁ בַּעַל חַיִּים שֶׁנִּרְאֶה כְּאִלּוּ הוּא מְחַיֵּךְ תָּמִיד: הָאַקְסוֹלוֹטְל. זֶהוּ סוּג שֶׁל

פַּעַם נִכְנַס יְהוּדִי אֶחָד אֶל רַבִּי יִשְׂרָאֵל מֵאִיר הַכֹּהֵן מֵרָאדִין זַצַ״ל, בַּעַל הַ״חָפֵץ חַיִּים״, וְסִפֵּר

פרק ב משנה ה: “וְלֹא הַבַּיְשָׁן לָמֵד, וְלֹא הַקַּפְּדָן מְלַמֵּד”. המשנה מלמדת יסוד חשוב בלימוד

פרשת כי תבוא מתחילה במצוות בכורים – הפירות הראשונים שצומחים בשדה. החקלאי לוקח את הפירות

שאלה: כבוד הרב, הבת הגדולה שלנו התארסה בשעה טובה. אנחנו משפחה פשוטה שמנסה לחיות בצניעות,

במשך תקופה ארוכה, בכל יום חמישי בערב, הייתי קובע מושב עם חבריי. שולחן ערוך, כוסית

מי מאיתנו לא שמע במהלך חייו את המשפט: "תשאף גבוה"? רבים מדברים על שאיפות, על

השבוע נלמד מה היא יראת שמים, ראשית נבאר מה היא המצווה, ואחר כך את המניע

עידו היה הנער הכי מסור וחרוץ במחסן האריזה של המפעל. בכל בוקר הוא הגיע מוקדם,

השבת אנו בשיא ימי הרחמים והסליחות, מחד גיסא בסוף השנה ימים של חשבון נפש, אבל

רוני ישבה מולי בחדר הטיפולים והסבירה בבטחון: "אם הוא רק היה פחות עצבני כשהוא חוזר

בפרשת "כי תבא", בעיצומה של התוכחה המטלטלת, התורה עוצרת ומטילה פצצה. היא חושפת את השורש

הוא היה פעם ילד קטן, הרב שלנו, הרב הגאון יגאל כהן שיחיה חיים ארוכים וטובים,

שלום לכם, אני יוני, ואני סובל מתסמונת קבועה שמופיעה אצלי בכל שנה מחדש בדיוק באמצע